יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

חזון מערכת החינוך באשדוד

"מערכת החינוך בעיר תבלוט בעשייתה ותהיה פורצת דרך בתחום זה. הצטיינות, שוויוניות, הישגיות וערכיות, הם הערכים המרכזיים אשר ילוו את מדיניות החינוך בעיר, מן הגן ועד האוניברסיטה" (מתוך חזון מערכת החינוך באשדוד).

חזן מערכת החינוך באשדוד הוא הסמן הימני, מתווה הדרך, לפעילות כולה במערכת החינוך בעיר.
העוסקים במלאכת החינוך בעיר מחוייבים לחזון זה ומרכזים את מאמציהם בהתאם אליו.
בחזון ארבעה יסודות מרכזיים: הצטיינות, שוויוניות, הישגיות וערכיות. מהם נגזרות כל הפעילויות של מערכת החינוך לאורך הדרך, כגון: חלוקת המשאבים, פיתוח תוכניות חינוכיות חדשות, בחינת פרמטרים ומדדים ועוד.

הצטיינות
מה זו בעצם "הצטיינות"?: ההצטיינות נוגעת בהישגים לימודיים, אך לא רק בהם, אלא גם באפשרות של כל אחד ואחת להצטיין בתחום בו הם טובים. הצטיינות היא ערך בפני עצמו.
בעבר נהוג היה להשקיע את כל המשאבים בילדים הנמצאים בתחתית מדד ההישגים ולדחוף אותם מלמטה על מנת שיתקדמו - הגישה שלנו היא גישה שונה. אנחנו מאמינים שדווקא ההשקעה והדחיפה של המצטיינים, תניב את התוצאות אליהן ניסו להגיע בעבר: קידום והצטיינות כלל התלמידים במערכת החינוך ובמגוון תחומים, הצלחתם כתלמידים ובהמשך, כבוגרים המממשים את הפוטנציאל הגלום בהם וכדו' - כל זאת על ידי מתן משאבים נכונים והשקעה נכונה בקבוצה מצטיינת כמנוף לשאר התלמידים.
גישה זו הוכחה זה מכבר במחקר אקדמי שנערך באשדוד. המחקר הראה כי קבוצת המצטיינים בביה"ס היא הסמן הימני לשאר התלמידים ולנורמות הנהוגות בביה"ס, והם אלו שמושכים אחריהם למעלה את שאר התלמידים, כולל את החלשים ביותר. ומכאן שאנו נוהגים בהתאם לגישה זו, כמובן שבמינון המתאים, ומוודאים שלא יהיו אליטיסטים מול חלשים – אלה רק אליטיסטים. ומכאן שאנו מטפחים את ערך זה כערך בפני עצמו.

שוויוניות
ערך השוויוניות הוא הערך המשלים להצטיינות, זאת בניגוד לחשיבה האומרת שהשוויוניות מנוגדת להצטיינות. ואני אסביר: ניתן לטפל רק במצטיינים, וכך להגדיל את הזכיות והפרסים של התלמידים ושל מערכת החינוך בעיר, אך בדרך זו נקדם רק אחוז קטן מהתלמידים.
לאור המבנה הדמוגרפי הקיים באשדוד, אנחנו חושבים שראוי לדאוג לעתידם של כל הילדים, וזאת על ידי מתן הזדמנויות שוות לכולם להצליח ולהצטיין.מכאן, שהשוויוניות מהווה ערך חשוב וכלי לשיפור כלל מערכת החינוך באשדוד, והיא עומדת כנר לנגד עיניינו.

הישגיות
אנחנו רואים את תפקידנו, העוסקים במלאכת החינוך, להכנת התלמידים ליציאה לחיים הבוגרים ברגל ימין בצורה טובה ומיטבית. ובשל כך, כשאנחנו מדברים על "הישגיות", אנחנו לא רק מתכוונים לתוכנית הפדגוגית הפועלת כמערכת המדידה הארצית האובייקטיבית הקיימת במדינת ישראל - שבה, אגב, אנו מצליחים יפה מאוד, ולא רק באחוזי הבגרות הממוצעים ביחס לערים נוספות בארץ בהם הגיעו 8 מתוך 12 בתי ספר על יסודיים לממוצעים של מעל 90% זכאות לבגרות, אלא אנחנו עוסקים גם באיכות התעודה. והכוונה בכך היא שמקצועות כמו מתמטיקה, פיסיקה, אנגלית - מקצועות אשר פותחים לתלמידים דלתות לעתיד טוב יותר כשיגיעו לאקדמיה וישתלבו בעבודה כבוגרים - יגיעו ליותר ויותר תלמידים ובכך יאפשרו למספר רב יותר של תלמידים להתחיל את חייהם ברגל ימין בטוחה ומוצלחת.
בנוסף, הישגיות יכולה להיות גם בצד האקדמי, וכמערכת חינוך הרואה חשיבות רבה בהשתלבות בוגריה בלימודים אקדמים, אנו רואים עצמנו מחוייבים לקדם את כל אחד ואחת מהתלמידים ולאפשר להם להשתלב בצורה מיטבית באקדמיה - כל זאת, כמובן, לפי היכולת האישית ותחומי העיסוק השונים המעניינים כל אחד ואחת מהם.
לאחרונה ניתן לערך זה, ערך ההישגיות, ביטוי מוחשי בדמות זכיות והוקרות של תלמידים ובוגרים מאשדוד בתחומים שונים. למשל: הישגים לאומיים ובינלאומיים בשח-מט, הצלחה בינלאומית בתחום הקולנוע, הריקודים ובתחום האמנות ועוד.

»  לרשימת הפרסים וההצטיינויות של העוסקים והלומדים במערכת החינוך באשדוד

ערכיות
אנחנו מאמינים שבעידן הפוסט-מודרני, בו הסביבה מחנכת לאגוצנטריות, נדרש ממערכת החינוך לאזן את תהליך זה, ולאפשר לתלמידים לרכוש ערכים ומושגים חברתיים-ערכיים למען יהיו בוגרים התורמים לחברה ולסביבה. ההשקעה בתלמידים בעלי ערכים יהודיים, ציוניים וחברתיים להם שורשים למדינת ישראל, ודאגה לזולת חיונית לא פחות מההשקעה בתלמידים מצטיינים המגיעים להישגים, ואף הכרחית לתפקוד מיטבי של התלמידים.
בשנים האחרונות אנו מזרימים למערכת החינוך בעיר משאבים וכספים רבים, מפתחים תוכניות ומסגרות חינוכיות ופועלים לחינוכם של התלמידים לערכים - מתוך האמונה שזו הדרך הנכונה עבוד תלמידנו.
אלפי תלמידים, מכל שכבות הגיל, פעילים על בסיס שבועי והתנדבותי במסגרות חינוכיות-ערכיות כחלק ממערך המעורבות החברתית בעיר (כ-25% מכלל התלמידים בעיר). ואלפים נוספים, ממוסדות החינוך העל יסודיים, לוקחים חלק בפעילויות הכנה לגיוס לצה"ל, בהם ניתן דגש על החינוך לערכים ועל הגברת המוטיבציה לשירות צבאי משמעותי ואיכותי.

אנחנו מאמינים שארבעת היסודות המשלימים בחזון מערכת החינוך באשדוד, יאפשרו לחנך ולגדל ילדים מאוזנים ומצליחים, זאת בשל שילובם של ארבעת יסודות המשלימים אחד את השני והגורמים למערכת החינוך באשדוד להיות מהמצטיינות בארץ.

בברכה,
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום שני, 19 בספטמבר 2011

מיומנויות המאה ה-21

המחשבה כי תפקידו המרכזי של בית הספר הוא להכין את הבוגר לחיים בעלי ערך ומשמעות בחברה , הפכה למוסכמה כללית. על כן רבים מאמינים כי מטרת החינוך היא להקנות  ללומד ידע, ערכים ומיומנויות  ולפתח את כישוריו ויכולותיו כך שעם סיימו את חוק לימודיו יוכל ישתלב בחברה ובעבודה באופן מיטבי.

אך מהם אותם כישורים ומיומנויות אותם צריך הבוגר לרכוש? איך נדע ומי יקבע מה צריך לדעת ילד המתחיל את לימודיו במערכת החינוך היום, כאשר יסיים את לימודיו בהצלחה  בשנת 2025 ויהפוך לבוגר?  בעולם שבו השינויים מהירים ותכופים, נוגעים בכל תחומי החיים – החברתי, הכלכלי, הטכנולוגי , והפכו לחלק בלתי נפרד מהמציאות, מי ידע לומר? ועל סמך מה?

סוגיה זו אכן מעסיקה אנשי חינוך לא מעטים בעולם ובארץ. בשנים האחרונות נעשו מאמצים רבים – מלווים במחקר אקדמי וברפורמות יישומיות,שמטרתם היתה  להתמודד עם השאלות הנגזרות ממצב זה. טובי המומחים במדינות רבות ישבו על המדוכה , בחנו ובדקו, התווכחו והביעו דעה.

על אף הויכוח הער בקרב מומחים, אנשי חינוך, מורים, הורים ותלמידים נראה שניתן להגדיר מספר מוסכמות המקובלות על הכל, ולנסח רשימה של מיומנויות הנחשבות ל"מיומנויות המאה ה-21". ברשימה זו אנסה לתאר את עיקרי ההסכמות ואת השתמעויותיהן  למערכת החינוך.

את מיומנויות המאה ה-21 ניתן לחלק לארבעה תחומים עיקריים, והם:

דרכי חשיבה
• יצירתיות וחדשנות
• חשיבה בקורתית
• פתרון בעיות וקבלת החלטות

דרכי למידה ועבודה
• תקשורת ושיתופיות
• שיתוף פעולה ועבודת בצוות

כלים ללמידה ולחשיבה
• אוריינות שפתית
• אוריינות מדעית ומתמטית
• אוריינות מידע
• אוריינות טכנולוגית

חיים בעולם
• אזרחות מקומית, יהדות, ציונות וישראליות
• אחריות אישית וחברתית
• מודעות וגמישות רב-תרבותית
• תכנון וניהול חיים וקריירה

ארבעת התחומים מגדירים אפוא את דמות הבוגרים העתידיים: אלו הם נערים ונערות שרכשו כלים בעלי עצמה ללמידה ולחשיבה. הם בעלי יכולת קריאה, הבנה, כתיבה וביטוי של טקסטים עיוניים וסיפוריים, בעלי ידע בסיסי במדע המאפשר להם להכיר את נפלאות העולם ולהבין את התנהלותו. לבוגרים העתידיים תהיה מיומנות לאתר מידע לו הם נזקקים, לעבד אותו בעזרת הטכנולוגיות שיתפתחו ולעשות בו שימוש לצרכיהם המגוונים . בוגרים אלה יתנסו בפתרון בעיות ובקבלת החלטות ויכירו דרכים ושיטות להתנהלות מושכלת. רבים בהם יוכלו לפתח את היצירתיות בערוצים שונים, תוך שהם בוחנים ובודקים את הדברים מתוך התבוננות , צפיה והסקת מסקנות. הבוגרים העתידיים יהיו בעלי יכולת לשתף אחרים ולעבוד בצוות, מתוך השלמה וקבלה של שונים, ולבנות תהליך סינרגטי עם עמיתים מכל רחבי העולם. על אף הגלובליזציה יכירו הבוגרים והבוגרות את תרבותם, יזדהו עם החברה בה הם חיים ופועלים ויקחו אחריות אישית וחברתית על הקורה אותם ואת סביבתם.

התאמת בית הספר

מטבע הדברים, תהליכים אלה ישפיעו על בית הספר של העתיד. השינויים התרבותיים המעצבים את פני החברה בקצב ובעומק ללא תקדים בהיסטוריה האנושית, יהיו חלק מרכזי גם בשינוי התרבות הבית ספרית. בית הספר יהיה  חייב להתאים את עצמו לצרכים ההולכים ומתפתחים של החיים במאה ה- 21, ולסגל דרכים, שיטות ומבנה שיאפשרו להקנות לתלמידים את הידע, המיומנויות והערכים הנחוצים לחיים בעולם טכנולוגי היוצר מציאות גלובלית חדשה — תרבותית, חברתית, כלכלית ופוליטית.

הנחת יסוד, המקבלת תיקוף הולך וגובר בשנים האחרונות ברחבי העולם הן בשדה המחקר והן בניסיון הנצבר ומתוך צרכי התעשייה והמשק הציבורי היא, שלמעשה לא ניתן כיום לעצב אזרח שלם, יוזם ויוצר, בעל מודעות אזרחית מפותחת, בחברה איכותית, ללא שילוב תקשוב ותרבות דיגיטאלית בחיי התלמיד. זאת תוך שימוש בטכנולוגיות המידע והתקשורת כפלטפורמה להתנהלות יום יומית לצרכים אישיים, חברתיים ותעסוקתיים. זוהי פלטפורמה המעצבת ומקשרת את האזרח אל העולם, שהפך לסביבה קרובה , ובה כל אחד מוצא מענה וביטוי לצרכיו האישיים והחברתיים.

ואמנם, גם בישראל בכלל ובאשדוד בפרט אנו עדים לתהליך שבמרכזו התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 . זהו מהלך שמטרתו המרכזית היא  לשלב את התקשוב וטכנולוגית המידע (ICT) בהוראה ובלמידה כדי להביא לרכישת המיומנויות הרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21). במרכזו של התהליך חשיבה אודות השינוי התרבותי ואימוץ שיטות ודרכי הוראה ולמידה חדשניות – מתקדמות ומפתחות.

בברכה,
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום חמישי, 1 בספטמבר 2011

מערכת החינוך באשדוד פותחת שנה – תשע"ב

היום צעדה מערכת החינוך באשדוד לשנת לימודים חדשה. 55,000 ילדי אשדוד עשו את צעדיהם בשערי מוסדות החינוך בעיר, וכ- 3,500 אנשי חינוך ערוכים ומוכנים היו שם לקבל את פניהם בברכה.

לקראת השנה החדשה השקיעה עיריית אשדוד כ- 380 מיליון ₪ לטובת החינוך בעיר (כ-10% יותר מהשנה הקודמת), ומשאבים רבים הוזרמו למוסדות החינוך - לעבודות בינוי, שיפוץ ופיתוח במוסדות החינוך, וכן לפיתוח מערכות פדגוגיות ותוכניות חינוכיות מגוונות.

בית ספר יסודי חדש ברובע י"ז נחנך היום בבוקר, ונותן מענה לתושבי השכונות הדרומיות בעיר. ובתחומי בית הספר מירון, פתחה את שעריה ישיבה תיכונית חדשה הנותנת מענה לציבור הדתי.
ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, אישר את הקמתו של בית ספר חדש לאוטיסטים, ובנייתו של מרכז הצעירים "כיוונים" מתחילה השנה.

בחירתו של משרד החינוך בעיר אשדוד כעיר מדגימה מצוינות מדעית וטכנולוגית ברמה הארצית, מאפשרת לתלמידים ולצוותי ההוראה להיכנס לכיתות חכמות רבות מבעבר בהם תשתיות מתאימות, לוחות אלקטרונים, מחשבים ניידים ומעבדות מדעיות. בכיתות אלו מערכות מחשוב ואמצעי הדרכה מהתקדמים ביותר.

החינוך למעורבות חברתית, להתנדבות, לאיכות הסביבה ולקיימות ממשיך לתפוס חלק נכבד מתוכניות הלימוד, ומגמות בתחומי האמנות, התרבות והספורט יאפשרו לילדינו להתפתח בתחומים רבים ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם.

בפתיחתה של שנת הלימודים הנוכחית, אני בטוח כי מערכת החינוך העירונית תעשה את עבודתה בכישרון, בשותפות, בהשקעה ובמסירות המאפיינים אותה שנים רבות - ותצעיד את החינוך בעיר לשיאים נוספים.

אלברט איינשטיין אמר: "מטרת החינוך צריכה להיות: אנשים המצטיינים בעצמאות – במחשבה ובמעשה – ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את משימת חייהם העיקרית." אם יורשה לי לומר, אצלנו היא לא 'צריכה' - באשדוד היא כבר כזו!

ברצוני לברך את התלמידים המתחילים את דרכם במערכת החינוך, את ההורים ואת העושים במלאכת החינוך בעיר.

שנת לימודים בטוחה, פורייה ומוצלחת.

יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד