השכלה גבוהה במילניום ה-3 הפכה להיות חשובה לפרט הרבה יותר מאשר ביובל האחרון. ולמעשה, היא מחליפה את תעודת הבגרות שקדמה לה. ההשכלה הגבוהה חשובה לא רק מבחינה אישית, כי אם גם מבחינה לאומית.
ברור ממחקרים שנעשו בנושא, מעיד על קשר חזק בין מספר שנות הלימוד וההשכלה האקדמאית לבין שיעור התעסוקה וגובה ההשתכרות, נתון המאפיין את כל העולם המפותח. בעצם, ההשכלה הגבוהה משמשת עבור הצעיר כמפתח הפותח בפניו דלתות רבות הן בפן התעסוקתי: במגוון רחב של הצעות עבודה, בדרגות שכר גבוהות יותר ובהתקדמות המקצועית, והן בפן האישי התורם לגיבוש הזהות העצמית ומתן ביטוי לכישורים ויכולות.
מניסיוננו במערכת חינוך גדולה, קיימים חסמים מהותיים להגברת ההנגשה של ההשכלה הגבוהה בקרב תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
החסם החשוב שבהם הינו המחסום הפסיכולוגי – כאשר אותו אדם אומר לעצמו: "אקדמיה זה לא בשבילי", או "למה לי להתאמץ כדי להשיג תואר אקדמאי?!".
לאוכלוסיה זה לא ברור שתואר אקדמי מבטיח לה חיים חברתיים ברמה גבוהה יותר. אך גם מהבחינה החומרית, קיימים מחקרים ברורים המראים כי השכר הממוצע מוכפל כבר בתחילת הדרך- והשמיים הם הגבול. בנוסף על כך, רמת האבטלה בקרב אוכלוסיה אקדמית בימים קשים מהווה לא יותר מ- 10% מסך המובטלים במשק לאותה תקופה.
ניתן וצריך להתגבר על מחסום זה ולהנגיש את אוכלוסיה זו לאקדמיה. ברם, יש להתחיל בטיפול נמרץ בנושא ובהכוונה ייעודית כבר בחטיבת הביניים. יש להראות לתלמידים, תוך ביקורים במוסדות להשכלה גבוהה, שהחיים החברתיים באקדמיה פורחים, ושתלמידים בשר ודם, כמותם, ממלאים את אולמות הלימוד במוסדות השונים.
כאשר מדברים על חינוך טכנולוגי, כמובן קיים החסם של איכות תעודת הבגרות, שכן ללא לימודי פיזיקה ומתמטיקה ברמה של 5 יח"ל ובציונים טובים, קשה להתקבל ללימודים טכנולוגיים.
גם על נושא זה, ואולי אפילו ביתר קלות, ניתן להתגבר במידה ומתחילים לטפל בו כבר בחטיבת הביניים. משרד החינוך שוקד בימים אלו על תוכנית לשיפור החינוך הטכנולוגי-מדעי להגדלת מספר התלמידים הבוחרים במסלול זה בלימודיהם הגבוהים. העיר אשדוד נבחרה כעיר מדגימה לנושא זה, ומובן שהרבה יותר תלמידים יגיעו למכללות מתאימות ברמת מוכנות גבוהה יותר.
אין בכוונתי לפרט את כל החסמים הנוספים הקיימים, אך אי אפשר שלא להתייחס לחסם עיקרי נוסף שהוא החסם הכלכלי.
סטודנטים רבים מגיעים משכבות סוציו-אקונומיות אלו וזקוקים לכספי מחייה, בנוסף לשכר הלימוד עליהם אותו לשלם, ומניסיוננו נדרשים לעיתים לתמוך גם במשפחותיהם.
בכדי לפתור את הבעיות הכלכליות של הסטודנט הממוצע, קיימים כלים שונים, וביניהם קיימות מלגות רבות אותן ניתן להשיג מהעמותות הפועלות במדינה. בנוסף לכך, בעיר אשדוד ניתן לקבל הלוואות לכל צורך ובעבור כל שנת לימודים ללא ריבית וערבות אישית של הסטודנט - כפי שמקובל במקומות אחרים בעולם (לדוג'- בארה"ב, בנורווגיה וכו'). ניתן לומר באחריות כי סטודנט בעל רצון להגיע לאקדמיה איכותית אינו צריך להיעצר עקב החסם הכלכלי כיום.
בנקיטת אמצעים אלו ניתן, תוך זמן יחסית קצר, להכפיל את מספר הסטודנטים הפונים לאקדמיה, כפי שהוכח בעיר אשדוד במהלך העשור האחרון.
בלוג זה נכתב בהיבט חברתי. כוונתי באמירה זו הינה שהסטודנטים בעלי רקע חזק פונים לאפיקים אקדמיים בכל מקרה..., הרחבת ההנגשה עד כדי הכפלת מספר הסטודנטים יכול לבוא רק מקרב האוכלוסיות החלשות, ותפקיד הממסד לעשות ככל הנדרש כדי שאוכלוסיה זו אכן תגיע לאקדמיה.
מדיניות ההרחבה של הנגשת האוכלוסייה לאקדמיה הינה מדיניות מוצהרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה וקרתה בעשור האחרון באקדמיה בישראל.
בעיר אשדוד, בעקבות מספר צעדים שנקטה מערכת החינוך העירונית, קצב ההתרחבות היה הרבה יותר מהיר. לשם השוואה, קצב הגידול במספר הסטודנטים באשדוד בעשור האחרון עומד על 132% ואילו זה הארצי עומד על כ- 40% בלבד.
בין הצעדים השונים בהם נקטה מערכת החינוך באשדוד לפני כעשור הוטבע המושג "מן הגן אל האוניברסיטה" המכיל בחובו תוכניות חינוכיות רבות לקידום התלמידים החל מגיל הגן, כלה ביסודי, בעל יסודי ועד הלימודים האקדמאים. מרכז "כיוונים" לצעירים בני אשדוד נוסד וחושף את תלמידי התיכון לעולם האקדמיה, תומך בסטודנטים ע"י מילגות ללא ריבית ונותן הכוון תעסוקתי מתאים לצעירים עד גיל 35.
אחת ממטרותינו הראשוניות הינה - השארת בוגרי האקדמיה בדרום, ועל מנת שדבר זה יקרה יש ליצור מקומות עבודה העונים לשאיפות של בוגרים אלו (לשם כך הקימה השנה עיריית אשדוד מינהלת תעשיה ותעסוקה). בתקופה זו קמות חברות במקומות בהם מתקיים כח אדם מתאים ובהם יש מענה לצרכי החברות בתחום זה. בכוונתנו להמשיך בדרך זו, הן לטובת הסטודנטים שיצטרפו והן לטובת הדרום, ויאפשרו את המשך הצמיחה של כלכלת המדינה.
בברכה,
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד
ברור ממחקרים שנעשו בנושא, מעיד על קשר חזק בין מספר שנות הלימוד וההשכלה האקדמאית לבין שיעור התעסוקה וגובה ההשתכרות, נתון המאפיין את כל העולם המפותח. בעצם, ההשכלה הגבוהה משמשת עבור הצעיר כמפתח הפותח בפניו דלתות רבות הן בפן התעסוקתי: במגוון רחב של הצעות עבודה, בדרגות שכר גבוהות יותר ובהתקדמות המקצועית, והן בפן האישי התורם לגיבוש הזהות העצמית ומתן ביטוי לכישורים ויכולות.
מניסיוננו במערכת חינוך גדולה, קיימים חסמים מהותיים להגברת ההנגשה של ההשכלה הגבוהה בקרב תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
החסם החשוב שבהם הינו המחסום הפסיכולוגי – כאשר אותו אדם אומר לעצמו: "אקדמיה זה לא בשבילי", או "למה לי להתאמץ כדי להשיג תואר אקדמאי?!".
לאוכלוסיה זה לא ברור שתואר אקדמי מבטיח לה חיים חברתיים ברמה גבוהה יותר. אך גם מהבחינה החומרית, קיימים מחקרים ברורים המראים כי השכר הממוצע מוכפל כבר בתחילת הדרך- והשמיים הם הגבול. בנוסף על כך, רמת האבטלה בקרב אוכלוסיה אקדמית בימים קשים מהווה לא יותר מ- 10% מסך המובטלים במשק לאותה תקופה.
ניתן וצריך להתגבר על מחסום זה ולהנגיש את אוכלוסיה זו לאקדמיה. ברם, יש להתחיל בטיפול נמרץ בנושא ובהכוונה ייעודית כבר בחטיבת הביניים. יש להראות לתלמידים, תוך ביקורים במוסדות להשכלה גבוהה, שהחיים החברתיים באקדמיה פורחים, ושתלמידים בשר ודם, כמותם, ממלאים את אולמות הלימוד במוסדות השונים.
כאשר מדברים על חינוך טכנולוגי, כמובן קיים החסם של איכות תעודת הבגרות, שכן ללא לימודי פיזיקה ומתמטיקה ברמה של 5 יח"ל ובציונים טובים, קשה להתקבל ללימודים טכנולוגיים.
גם על נושא זה, ואולי אפילו ביתר קלות, ניתן להתגבר במידה ומתחילים לטפל בו כבר בחטיבת הביניים. משרד החינוך שוקד בימים אלו על תוכנית לשיפור החינוך הטכנולוגי-מדעי להגדלת מספר התלמידים הבוחרים במסלול זה בלימודיהם הגבוהים. העיר אשדוד נבחרה כעיר מדגימה לנושא זה, ומובן שהרבה יותר תלמידים יגיעו למכללות מתאימות ברמת מוכנות גבוהה יותר.
אין בכוונתי לפרט את כל החסמים הנוספים הקיימים, אך אי אפשר שלא להתייחס לחסם עיקרי נוסף שהוא החסם הכלכלי.
סטודנטים רבים מגיעים משכבות סוציו-אקונומיות אלו וזקוקים לכספי מחייה, בנוסף לשכר הלימוד עליהם אותו לשלם, ומניסיוננו נדרשים לעיתים לתמוך גם במשפחותיהם.
בכדי לפתור את הבעיות הכלכליות של הסטודנט הממוצע, קיימים כלים שונים, וביניהם קיימות מלגות רבות אותן ניתן להשיג מהעמותות הפועלות במדינה. בנוסף לכך, בעיר אשדוד ניתן לקבל הלוואות לכל צורך ובעבור כל שנת לימודים ללא ריבית וערבות אישית של הסטודנט - כפי שמקובל במקומות אחרים בעולם (לדוג'- בארה"ב, בנורווגיה וכו'). ניתן לומר באחריות כי סטודנט בעל רצון להגיע לאקדמיה איכותית אינו צריך להיעצר עקב החסם הכלכלי כיום.
בנקיטת אמצעים אלו ניתן, תוך זמן יחסית קצר, להכפיל את מספר הסטודנטים הפונים לאקדמיה, כפי שהוכח בעיר אשדוד במהלך העשור האחרון.
בלוג זה נכתב בהיבט חברתי. כוונתי באמירה זו הינה שהסטודנטים בעלי רקע חזק פונים לאפיקים אקדמיים בכל מקרה..., הרחבת ההנגשה עד כדי הכפלת מספר הסטודנטים יכול לבוא רק מקרב האוכלוסיות החלשות, ותפקיד הממסד לעשות ככל הנדרש כדי שאוכלוסיה זו אכן תגיע לאקדמיה.
מדיניות ההרחבה של הנגשת האוכלוסייה לאקדמיה הינה מדיניות מוצהרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה וקרתה בעשור האחרון באקדמיה בישראל.
בעיר אשדוד, בעקבות מספר צעדים שנקטה מערכת החינוך העירונית, קצב ההתרחבות היה הרבה יותר מהיר. לשם השוואה, קצב הגידול במספר הסטודנטים באשדוד בעשור האחרון עומד על 132% ואילו זה הארצי עומד על כ- 40% בלבד.
בין הצעדים השונים בהם נקטה מערכת החינוך באשדוד לפני כעשור הוטבע המושג "מן הגן אל האוניברסיטה" המכיל בחובו תוכניות חינוכיות רבות לקידום התלמידים החל מגיל הגן, כלה ביסודי, בעל יסודי ועד הלימודים האקדמאים. מרכז "כיוונים" לצעירים בני אשדוד נוסד וחושף את תלמידי התיכון לעולם האקדמיה, תומך בסטודנטים ע"י מילגות ללא ריבית ונותן הכוון תעסוקתי מתאים לצעירים עד גיל 35.
אחת ממטרותינו הראשוניות הינה - השארת בוגרי האקדמיה בדרום, ועל מנת שדבר זה יקרה יש ליצור מקומות עבודה העונים לשאיפות של בוגרים אלו (לשם כך הקימה השנה עיריית אשדוד מינהלת תעשיה ותעסוקה). בתקופה זו קמות חברות במקומות בהם מתקיים כח אדם מתאים ובהם יש מענה לצרכי החברות בתחום זה. בכוונתנו להמשיך בדרך זו, הן לטובת הסטודנטים שיצטרפו והן לטובת הדרום, ויאפשרו את המשך הצמיחה של כלכלת המדינה.
בברכה,
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד
תודה רבה על המידע.
השבמחקאני חושב שזה מאוד חשוב לשים את החינוך כאחד הדברים החשובים בעיר. לפי דעתי היום משרד החינוך ובתי הספר צריכים לקחת בחשבון שהלימודים שאותם מלמדים בבתי ספר אינם רלוונטים, הבגרות לפי דעתי צריכה להשתנות. חשוב מאוד שהילדים והנוער ידעו תנך וידעו היסטוריה אבל אם הם ילמדו את השיעורים האלה כהעשרה ולא כחובה לבגרות הדברים יחלחלו הרבה יותר עמוק.
אני חושב שבכל בית ספר צריך להיות היום אפשרות ללמוד דברים שונים כמו ביולוגיה וביוטכנולוגיה, מגוון של לימודים בתחום הפיננסים כמו קורס שיסביר את מהי חשבות שכר? ומה ההבדל בין חשב שכר רגיל לבכיר? לימודים כאלה יתנו לילדים ולנוער יותר אפשרות לראות במה הם יכולים להמשיך ולעבוד. אפילו יגרום להם לראות קצת יותר מהם לימודים גבוהים כדי שידעו לאן להמשיך לאחר הצבא!