בבלוג הקודם טענתי כי מערכות חינוך המבקשות להיות חדשניות, צריכות לפתח פדגוגיה חדשה. מהי אותה פדגוגיה? השבוע אנסה להבהיר מושג זה ולהמחיש לכם הקוראים מה קורה בכיתה למורה ולתלמיד כאשר עושים בה שימוש.
המושג פדגוגיה חדשה מתייחס לתפיסת למידה שהתפתחה בעשורים האחרונים, הנשענת על התפתחות הידע המחקרי והיישומי בחינוך, פסיכולוגיה התפתחותית, חקר המוח ותהליכי החשיבה ועוד. תפיסה זו מתמקדת בתנאים ההכרחיים ללמידה משמעותית ומדגישה מה עושים התלמידים הלומדים בדרך זו. זאת לעומת הדגש המסורתי בנושא המתמקד במה עושים המורים.
הפדגוגיה החדשה מתייחסת בעיקר לשני היבטים:
1. מהם תחומי התוכן שיש לעסוק בהם בלמידה, מהם הנושאים, המושגים, הרעיונות וכיו"ב.
2. מהם תהליכי ההוראה והלמידה שבהם יש לעשות שימוש, או במילים אחרות: איך יוצרים תהליכי הוראה-למידה של "איך ללמוד" ו"איך לחשוב". למעשה מתייחסת למידה מסוג זה לפיתוח מיומנויות המאה ה-21, שישרתו את התלמיד בעתיד בכל תחומי חייו, בסביבות החיים והעבודה העתידיות.
ההבדל בין פדגוגיה מסורתית לפדגוגיה חדשה:
בגישה המוגדרת כ"פדגוגיה מסורתית" המורה הוא מקור הידע: הוא מלמד והתלמיד לומד. בסביבה הלימודית המסורתית הלמידה ברובה פרונטאלית: תלמידים יושבים מול הלוח, ההישגים הלימודיים נמדדים על פי המבחנים שעיקרם בדיקת היכולת לשחזר את התכנים שנלמדו בכיתה. יש ספרי לימוד, יש דפי עבודה, יש שעורי בית… אך אין הרבה "אור בעיניים". המאפיין העיקרי של פדגוגיה כזאת הוא מוקד האחריות המוחזק בידי המורה. המורה מוביל, התלמיד עושה מה שאומרים לו; המורה אומר מה ילמדו, מתי ילמדו, איך ילמדו, איך תימדד ההצלחה (או הכישלון)... התלמיד ממלא הוראות.
מחקרים מלמדים כי אין תחליף למורה הכריזמטי, המסור והנלהב, היכול לרתק תלמידים, לאתגר אותם, לגרום להם לחשוב ואפילו להשפיע על חייהם. אבל, השאלה היא מהי ערכה של הלמידה בסביבה כזאת? ומה יעשה הלומד עם הידע הנצבר (שאינו עדכני)? והאם הלמידה בדרך זו מכינה את התלמיד לעתיד?
לעומת גישה זו, הפדגוגיה החדשה מאמצת שיטות ודרכי הוראה פתוחות יותר. עם זאת ובמקביל לשיפור איכותם של תהליכי ההוראה, הפדגוגיה החדשה פועלת להבטחת העמידה בהישגים הנדרשים. היא מתאפיינת בדרגות שונות של גמישות בתהליכי הלמידה ועושה שימוש בשיטות שונות של הוראה, כגון: למידה מבוססת בעיה, למידה מבוססת פרוייקט, למידה התנסותית, למידת חקר וגילוי, ניתוח מקרים וסימולציות, פתרון חידות ועוד. התלמידים הופכים לפעילים בתהליך הלמידה, הם מעורבים, ולוקחים אחריות על הלמידה של עצמם. הם עובדים ויוצרים בצוותים ותוך התבססות על שיתוף פעולה – ממש כמו במקומות העבודה המתקדמים ביותר; הם מחפשים מידע במאגרי מידע באינטרנט ובספריות, מראיינים מומחים, חוקרים ומתעדים. למטרותיהם הם משתמשים בחומרים כתובים (כמו מאמרים, ספרי לימוד, כתבי עת), מצולמים ומוקלטים ואף יוצרים בעצמם. ההישגים הלימודיים שלהם נמדדים באמצעים שונים - החל מעבודות שהם יוצרים, פרזנטציה שהם מבצעים לפני מומחים, וגם באמצעות מבחנים. הבדל חשוב נוסף נוגע בהעלאת המוטיבציה של התלמידים: מאחר שהתכנים הנלמדים רלוונטיים וקשורים לעולמם של הלומדים ומזמנים עיסוק בסוגיות ובדילמות אקטואליות, וגם תהליך הלמידה מותאם ללומדים השונים ומזמין שיתוף מערכתי עם הקהילה, תהליך הלמידה יוצר אצל התלמידים מוטיבציה פנימית ועניין, ותורם לפיתוח יכולת הניהול העצמי שלהם.
גם המורים עוברים שינוי: המורים המלמדים באמצעות הפדגוגיה החדשה, הופכים למתכננים ומנחים של תהליכי הלמידה; הם בונים את תהליך הלמידה וההוראה באופן שיאפשר ללומדים הצעירים להיחשף לידע ולקנותו ממקורות שונים, מגוונים ועדכניים. במקביל המורים משמשים כמבוגרים מומחים - שהינם בעלי הניסיון והידע. הם מסייעים ללומדים לאתר ולחקור את המידע ולעבדו בתהליכים מתוכננים ומגוונים לתובנות ודעת. הם בעצמם הופכים ללומדים המקיימים למידה אפקטיבית במסגרת צוותי מקצוע ועוסקים בפיתוח תהליכי ההוראה וביישומם.
חשוב לציין כי תהליך למידה המתבסס על הפדגוגיה החדשה יכול להשלים ולהשתלב עם תהליך למידה פרונטאלי מסורתי, הנדרש לעיתים למען הרחבת הידע, וכי כל בית ספר מאמץ רמת שילוב המתאימה לו.
הקשר שבין הפדגוגיה החדשה לתקשוב:
למאפיינם של סביבת הלמידה המטפחת תהליכים כאלה חשיבות מרובה. בנוסף לאקלים תומך ומכבד את כל באי בית הספר סביבה נקייה, נאה ומטופחת; נגישות למשאבי למידה ועוד, הסביבה הלימודית החדשנית כוללת גם טכנולוגיות מידע ותקשורת המהווה תשתית מצויינת ליישום פדגוגיה חדשנית.
לתקשוב יתרונות רבים היכולים לסייע במימוש הפדגוגיה החדשה: הטכנולוגיה היא דינאמית, מעודכנת, אינטראקטיבית ובעלת קישורים רבים. סביבת למידה המשלבת טכנולוגיה מעשירה את מקורות המידע ומאפשרת לעדכנם, מרחיבה את האמצעים והכלים לעיבוד המידע ומגוונת אותם. הטכנולוגיה גם מעשירה את האפשרויות לייצוג למידה וידע - ניתן לעשות שימוש בריבוי מדיות (סרטונים, קטעי אנימציה, מוסיקה והרצאות מוקלטות וכד') ובכך לתרום לעיצוב ההתנסויות של תלמידים ומורים כאחד. השימוש בטכנולוגיה יכול להפוך את הלמידה גם לרלוונטית יותר ללומדים באמצעות שימוש בכלים המוכרים להם מחיי היומיום שלהם, כמו רשתות חברתיות, בלוגים, משחקי מחשב ועוד. בנוסף, לשימוש בטכנולוגיה יש יתרונות פדגוגיים משמעותיים המאפשרים לחקור עולמות רחוקים שאין גישה ישירה אליהם, לתרגם רעיונות מופשטים למצבים קונקרטיים באמצעות הדמיות ומשחקים שונים ולתקשר עם אחרים - תלמידים ומומחים כאשר התקשורת המידית והישירה אינה אפשרית.
בקישורים הבאים תמצאו כמה דוגמאות לפעילויות לימודים מתוקשבות, המיישמות פדגוגיה חדשה:
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד
המושג פדגוגיה חדשה מתייחס לתפיסת למידה שהתפתחה בעשורים האחרונים, הנשענת על התפתחות הידע המחקרי והיישומי בחינוך, פסיכולוגיה התפתחותית, חקר המוח ותהליכי החשיבה ועוד. תפיסה זו מתמקדת בתנאים ההכרחיים ללמידה משמעותית ומדגישה מה עושים התלמידים הלומדים בדרך זו. זאת לעומת הדגש המסורתי בנושא המתמקד במה עושים המורים.
הפדגוגיה החדשה מתייחסת בעיקר לשני היבטים:
1. מהם תחומי התוכן שיש לעסוק בהם בלמידה, מהם הנושאים, המושגים, הרעיונות וכיו"ב.
2. מהם תהליכי ההוראה והלמידה שבהם יש לעשות שימוש, או במילים אחרות: איך יוצרים תהליכי הוראה-למידה של "איך ללמוד" ו"איך לחשוב". למעשה מתייחסת למידה מסוג זה לפיתוח מיומנויות המאה ה-21, שישרתו את התלמיד בעתיד בכל תחומי חייו, בסביבות החיים והעבודה העתידיות.
ההבדל בין פדגוגיה מסורתית לפדגוגיה חדשה:
בגישה המוגדרת כ"פדגוגיה מסורתית" המורה הוא מקור הידע: הוא מלמד והתלמיד לומד. בסביבה הלימודית המסורתית הלמידה ברובה פרונטאלית: תלמידים יושבים מול הלוח, ההישגים הלימודיים נמדדים על פי המבחנים שעיקרם בדיקת היכולת לשחזר את התכנים שנלמדו בכיתה. יש ספרי לימוד, יש דפי עבודה, יש שעורי בית… אך אין הרבה "אור בעיניים". המאפיין העיקרי של פדגוגיה כזאת הוא מוקד האחריות המוחזק בידי המורה. המורה מוביל, התלמיד עושה מה שאומרים לו; המורה אומר מה ילמדו, מתי ילמדו, איך ילמדו, איך תימדד ההצלחה (או הכישלון)... התלמיד ממלא הוראות.
מחקרים מלמדים כי אין תחליף למורה הכריזמטי, המסור והנלהב, היכול לרתק תלמידים, לאתגר אותם, לגרום להם לחשוב ואפילו להשפיע על חייהם. אבל, השאלה היא מהי ערכה של הלמידה בסביבה כזאת? ומה יעשה הלומד עם הידע הנצבר (שאינו עדכני)? והאם הלמידה בדרך זו מכינה את התלמיד לעתיד?
לעומת גישה זו, הפדגוגיה החדשה מאמצת שיטות ודרכי הוראה פתוחות יותר. עם זאת ובמקביל לשיפור איכותם של תהליכי ההוראה, הפדגוגיה החדשה פועלת להבטחת העמידה בהישגים הנדרשים. היא מתאפיינת בדרגות שונות של גמישות בתהליכי הלמידה ועושה שימוש בשיטות שונות של הוראה, כגון: למידה מבוססת בעיה, למידה מבוססת פרוייקט, למידה התנסותית, למידת חקר וגילוי, ניתוח מקרים וסימולציות, פתרון חידות ועוד. התלמידים הופכים לפעילים בתהליך הלמידה, הם מעורבים, ולוקחים אחריות על הלמידה של עצמם. הם עובדים ויוצרים בצוותים ותוך התבססות על שיתוף פעולה – ממש כמו במקומות העבודה המתקדמים ביותר; הם מחפשים מידע במאגרי מידע באינטרנט ובספריות, מראיינים מומחים, חוקרים ומתעדים. למטרותיהם הם משתמשים בחומרים כתובים (כמו מאמרים, ספרי לימוד, כתבי עת), מצולמים ומוקלטים ואף יוצרים בעצמם. ההישגים הלימודיים שלהם נמדדים באמצעים שונים - החל מעבודות שהם יוצרים, פרזנטציה שהם מבצעים לפני מומחים, וגם באמצעות מבחנים. הבדל חשוב נוסף נוגע בהעלאת המוטיבציה של התלמידים: מאחר שהתכנים הנלמדים רלוונטיים וקשורים לעולמם של הלומדים ומזמנים עיסוק בסוגיות ובדילמות אקטואליות, וגם תהליך הלמידה מותאם ללומדים השונים ומזמין שיתוף מערכתי עם הקהילה, תהליך הלמידה יוצר אצל התלמידים מוטיבציה פנימית ועניין, ותורם לפיתוח יכולת הניהול העצמי שלהם.
גם המורים עוברים שינוי: המורים המלמדים באמצעות הפדגוגיה החדשה, הופכים למתכננים ומנחים של תהליכי הלמידה; הם בונים את תהליך הלמידה וההוראה באופן שיאפשר ללומדים הצעירים להיחשף לידע ולקנותו ממקורות שונים, מגוונים ועדכניים. במקביל המורים משמשים כמבוגרים מומחים - שהינם בעלי הניסיון והידע. הם מסייעים ללומדים לאתר ולחקור את המידע ולעבדו בתהליכים מתוכננים ומגוונים לתובנות ודעת. הם בעצמם הופכים ללומדים המקיימים למידה אפקטיבית במסגרת צוותי מקצוע ועוסקים בפיתוח תהליכי ההוראה וביישומם.
חשוב לציין כי תהליך למידה המתבסס על הפדגוגיה החדשה יכול להשלים ולהשתלב עם תהליך למידה פרונטאלי מסורתי, הנדרש לעיתים למען הרחבת הידע, וכי כל בית ספר מאמץ רמת שילוב המתאימה לו.
הקשר שבין הפדגוגיה החדשה לתקשוב:
למאפיינם של סביבת הלמידה המטפחת תהליכים כאלה חשיבות מרובה. בנוסף לאקלים תומך ומכבד את כל באי בית הספר סביבה נקייה, נאה ומטופחת; נגישות למשאבי למידה ועוד, הסביבה הלימודית החדשנית כוללת גם טכנולוגיות מידע ותקשורת המהווה תשתית מצויינת ליישום פדגוגיה חדשנית.
לתקשוב יתרונות רבים היכולים לסייע במימוש הפדגוגיה החדשה: הטכנולוגיה היא דינאמית, מעודכנת, אינטראקטיבית ובעלת קישורים רבים. סביבת למידה המשלבת טכנולוגיה מעשירה את מקורות המידע ומאפשרת לעדכנם, מרחיבה את האמצעים והכלים לעיבוד המידע ומגוונת אותם. הטכנולוגיה גם מעשירה את האפשרויות לייצוג למידה וידע - ניתן לעשות שימוש בריבוי מדיות (סרטונים, קטעי אנימציה, מוסיקה והרצאות מוקלטות וכד') ובכך לתרום לעיצוב ההתנסויות של תלמידים ומורים כאחד. השימוש בטכנולוגיה יכול להפוך את הלמידה גם לרלוונטית יותר ללומדים באמצעות שימוש בכלים המוכרים להם מחיי היומיום שלהם, כמו רשתות חברתיות, בלוגים, משחקי מחשב ועוד. בנוסף, לשימוש בטכנולוגיה יש יתרונות פדגוגיים משמעותיים המאפשרים לחקור עולמות רחוקים שאין גישה ישירה אליהם, לתרגם רעיונות מופשטים למצבים קונקרטיים באמצעות הדמיות ומשחקים שונים ולתקשר עם אחרים - תלמידים ומומחים כאשר התקשורת המידית והישירה אינה אפשרית.
בקישורים הבאים תמצאו כמה דוגמאות לפעילויות לימודים מתוקשבות, המיישמות פדגוגיה חדשה:
- מדע: http://science.cet.ac.il/science/energy/energy4.asp
- חינוך לשוני: http://www.cet.ac.il/hama/writing/index.asp
- מתמטיקה: http://kids.gov.il/money_he/
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד
