יום ראשון, 13 בפברואר 2011

מתמטיקה באשדוד - למה? איך? ולאן?

למעלה משני עשורים רווחת בארץ אי שביעות רצון מהישגי מערכת החינוך במתמטיקה.
מבדקים ומבחנים לאומיים ובינלאומיים מצביעים על כך שישראל מצויה במגמת ירידה בהישגים, מאז שנות ה- 60, במקצועות חשובים כמו; הבנת הנקרא, אנגלית ומתמטיקה. בעיה זו אינה ייחודית ליישוב מסוים בארץ ולא פסחה גם על אשדוד.

מתוך סל הידע לו נדרש אדם בוגר, מתמטיקה היא מרכיב ידע בסיסי. לכן, מערכת החינוך בישראל מתמקדת במתמטיקה, מחייבת כל תלמיד בביה"ס ללמוד מתמטיקה ולסיים בהצלחה את בחינות הבגרות במתמטיקה, במינימום 3 יחידות לימוד (יח"ל).

נכון לשנת הלימודים תשע"א, הנתונים מצביעים על כך, שבעיר אשדוד כ- 60% מהתלמידים לומדים ברמה הבסיסית של 3 יח"ל במתמטיקה והשאר, כ- 40%, לומדים ברמות הגבוהות של 4 ו-5 יח"ל במתמטיקה.

למתמטיקה חשיבות רבה בחיינו:
• מתמטיקה היא כלי עזר וידע הכרחי, המשמש אותנו בשגרה, בכל תחום, בכל מקום, בכל עת ובכל גיל.
• מתמטיקה היא מרכיב הכרחי בתעודת בגרות. בלעדיה, התלמיד אינו זכאי לתעודת בגרות.
• מתמטיקה ברמה גבוהה (4 ו-5 יח"ל) מאפשרת לימודים בתחומי הטכנולוגיה ומדעי הטבע והחיים.
• מתמטיקה פותחת בפנינו אפשרויות לתעסוקה, במקומות עבודה יוקרתיים, מובחרים ואיכותיים.
• מתמטיקה מפעילה ומפתחת את המוח והחשיבה. בכך, גם מונעת ניוון המוח, התדרדרותו התפקודית ואובדן כישורים קוגניטיביים ומנטאליים.

לפיכך, שמנו לנו למטרה, לשפר את הישגי התלמידים במתמטיקה, בבתי הספר העל יסודיים באשדוד, בטווח של 3 שנים, כאשר הצבנו שתי מטרות על:
• מתמטיקה לא תהיה הגורם לאי זכאות לתעודת הבגרות.
• לפחות 70% מהתלמידים ילמדו ברמות של  4 ו-5 יח"ל לבגרות במתמטיקה.
  (הממוצע הארצי כיום - 50%).

המציאות של היום שונה מהעבר. לתלמידים תחומי עניין רבים ומגוונים, מתמטיקה אינה אטרקטיבית בעיניי התלמיד בהשוואה לפיתויים הניצבים בפניו, שיטות ההוראה מיושנות אל מול הטכנולוגיה שהתפתחה. כך, שכללי "המשחק" השתנו, וצריך להתאים את השיטה למציאות החדשה.

התחלנו בתהליך שמטרתו לתת מענה לבעיות בשלושה רבדים (נדבכים):
רובד עירוני
הקמת צוות היגוי המבוסס על נציגות מכל בתי הספר העל יסודיים בעיר. מטרתו של צוות ההיגוי לדון בבעיות הכלליות המיוחסות להוראת/לימוד מתמטיקה, להציע מענה לבעיות אלו ולהפיק תוצרים (פעילויות, שיטות עבודה חדישות, אמצעים וכדומה), שייושמו בבתי הספר, ישנו המצב הקיים ויתאימו אותו למציאות הנוכחית, באופן אחיד.
רובד בית ספרי
מתן מענה לבעיות מקומיות, הרלוונטיות לביה"ס, עם צוות המורים למתמטיקה, בניצוחן של רכזות המקצוע והנהלת ביה"ס.
רובד אישי
תצפיות, ליווי, הדרכה והקניית כלים למורים למתמטיקה, בכל בית ספר. התייחסות למקצועיות ולתפקוד המורה בכיתה ומחוצה לה.

אנו פועלים למען שיפור וחידוש אמצעי (עזרי) ההוראה, ניצול המשאבים הטכנולוגיים הקיימים, שיפור דרכי ההוראה, יחס אישי לתלמידים, שילוב התלמידים בהוראה, תגבור וסיוע לתלמידים על פי הצורך ועידוד הצלחה והישגים גבוהים.
נפעל לקיומן של פעילויות חברתיות, בית ספריות ועירוניות, הקשורות במתמטיקה, שמטרתן, להביא להעלאת המתמטיקה על סדר היום ובכך, לייצר סביבת לימוד מעניינת, מושכת, מאתגרת ופורה.

נמשיך לוודא את הצלחת תלמידי העיר הן במתמטיקה והן בכלל מקצועות הלימוד.

יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום חמישי, 6 בינואר 2011

פדגוגיה חדשה

בבלוג הקודם טענתי כי מערכות חינוך המבקשות להיות חדשניות, צריכות לפתח פדגוגיה חדשה. מהי אותה פדגוגיה? השבוע אנסה להבהיר מושג זה ולהמחיש לכם הקוראים מה קורה בכיתה למורה ולתלמיד כאשר עושים בה שימוש.
המושג פדגוגיה חדשה מתייחס לתפיסת למידה שהתפתחה בעשורים האחרונים, הנשענת על התפתחות הידע המחקרי והיישומי בחינוך, פסיכולוגיה התפתחותית, חקר המוח ותהליכי החשיבה ועוד. תפיסה זו מתמקדת בתנאים ההכרחיים ללמידה משמעותית ומדגישה מה עושים התלמידים הלומדים בדרך זו. זאת לעומת הדגש המסורתי בנושא המתמקד במה עושים המורים.
הפדגוגיה החדשה מתייחסת בעיקר לשני היבטים:
1. מהם תחומי התוכן שיש לעסוק בהם בלמידה, מהם הנושאים, המושגים, הרעיונות וכיו"ב.
2. מהם תהליכי ההוראה והלמידה שבהם יש לעשות שימוש, או במילים אחרות: איך יוצרים תהליכי הוראה-למידה של "איך ללמוד" ו"איך לחשוב". למעשה מתייחסת למידה מסוג זה לפיתוח מיומנויות המאה ה-21, שישרתו את התלמיד בעתיד בכל תחומי חייו, בסביבות החיים והעבודה העתידיות.

ההבדל בין פדגוגיה מסורתית לפדגוגיה חדשה:
בגישה המוגדרת כ"פדגוגיה מסורתית" המורה הוא מקור הידע: הוא מלמד והתלמיד לומד. בסביבה הלימודית המסורתית הלמידה ברובה פרונטאלית: תלמידים יושבים מול הלוח, ההישגים הלימודיים נמדדים על פי המבחנים שעיקרם בדיקת היכולת לשחזר את התכנים שנלמדו בכיתה. יש ספרי לימוד, יש דפי עבודה, יש שעורי בית… אך אין הרבה "אור בעיניים". המאפיין העיקרי של פדגוגיה כזאת הוא מוקד האחריות המוחזק בידי המורה. המורה מוביל, התלמיד עושה מה שאומרים לו; המורה אומר מה ילמדו, מתי ילמדו, איך ילמדו, איך תימדד ההצלחה (או הכישלון)... התלמיד ממלא הוראות.
מחקרים מלמדים כי אין תחליף למורה הכריזמטי, המסור והנלהב, היכול לרתק תלמידים, לאתגר אותם, לגרום להם לחשוב ואפילו להשפיע על חייהם. אבל, השאלה היא מהי ערכה של הלמידה בסביבה כזאת? ומה יעשה הלומד עם הידע הנצבר (שאינו עדכני)? והאם הלמידה בדרך זו מכינה את התלמיד לעתיד?

לעומת גישה זו, הפדגוגיה החדשה מאמצת שיטות ודרכי הוראה פתוחות יותר. עם זאת  ובמקביל לשיפור איכותם של תהליכי ההוראה, הפדגוגיה החדשה פועלת להבטחת העמידה בהישגים הנדרשים. היא מתאפיינת בדרגות שונות של גמישות בתהליכי הלמידה ועושה שימוש בשיטות שונות של הוראה, כגון: למידה מבוססת בעיה, למידה מבוססת פרוייקט, למידה התנסותית, למידת חקר וגילוי, ניתוח מקרים וסימולציות, פתרון חידות ועוד. התלמידים הופכים לפעילים בתהליך הלמידה, הם מעורבים, ולוקחים אחריות על הלמידה של עצמם. הם עובדים ויוצרים בצוותים ותוך התבססות על שיתוף פעולה – ממש כמו במקומות העבודה המתקדמים ביותר; הם מחפשים מידע במאגרי מידע באינטרנט ובספריות, מראיינים מומחים, חוקרים ומתעדים. למטרותיהם הם משתמשים בחומרים כתובים (כמו מאמרים, ספרי לימוד, כתבי עת), מצולמים ומוקלטים ואף יוצרים בעצמם. ההישגים הלימודיים שלהם נמדדים באמצעים שונים - החל מעבודות שהם יוצרים, פרזנטציה שהם מבצעים לפני מומחים, וגם באמצעות מבחנים. הבדל חשוב נוסף נוגע בהעלאת המוטיבציה של התלמידים: מאחר שהתכנים הנלמדים רלוונטיים וקשורים לעולמם של הלומדים ומזמנים עיסוק בסוגיות ובדילמות אקטואליות, וגם תהליך הלמידה מותאם ללומדים השונים ומזמין שיתוף מערכתי עם הקהילה, תהליך הלמידה יוצר אצל התלמידים מוטיבציה פנימית ועניין, ותורם לפיתוח יכולת הניהול העצמי שלהם.

גם המורים עוברים שינוי: המורים המלמדים באמצעות הפדגוגיה החדשה, הופכים למתכננים ומנחים של תהליכי הלמידה;  הם בונים את תהליך הלמידה וההוראה באופן שיאפשר ללומדים הצעירים להיחשף לידע ולקנותו ממקורות שונים, מגוונים  ועדכניים. במקביל המורים משמשים כמבוגרים מומחים - שהינם בעלי הניסיון והידע. הם מסייעים ללומדים לאתר ולחקור את המידע ולעבדו בתהליכים מתוכננים ומגוונים לתובנות ודעת. הם בעצמם הופכים ללומדים המקיימים למידה אפקטיבית במסגרת צוותי מקצוע ועוסקים בפיתוח תהליכי ההוראה וביישומם.
חשוב לציין כי תהליך למידה המתבסס על הפדגוגיה החדשה יכול להשלים ולהשתלב עם תהליך למידה פרונטאלי מסורתי, הנדרש לעיתים למען הרחבת הידע, וכי כל בית ספר מאמץ רמת שילוב המתאימה לו.

הקשר שבין הפדגוגיה החדשה לתקשוב:
למאפיינם של סביבת הלמידה המטפחת תהליכים כאלה חשיבות מרובה. בנוסף לאקלים תומך ומכבד את כל באי בית הספר סביבה נקייה, נאה ומטופחת; נגישות למשאבי למידה ועוד, הסביבה הלימודית החדשנית כוללת גם טכנולוגיות מידע ותקשורת המהווה תשתית מצויינת ליישום פדגוגיה חדשנית.
לתקשוב יתרונות רבים היכולים לסייע במימוש הפדגוגיה החדשה: הטכנולוגיה היא דינאמית, מעודכנת, אינטראקטיבית ובעלת קישורים רבים. סביבת למידה המשלבת טכנולוגיה מעשירה את מקורות המידע ומאפשרת לעדכנם, מרחיבה את  האמצעים והכלים לעיבוד המידע ומגוונת אותם. הטכנולוגיה גם מעשירה את האפשרויות לייצוג למידה וידע - ניתן לעשות שימוש בריבוי מדיות (סרטונים, קטעי אנימציה, מוסיקה והרצאות מוקלטות וכד') ובכך לתרום לעיצוב ההתנסויות של תלמידים ומורים כאחד. השימוש בטכנולוגיה יכול להפוך את הלמידה גם לרלוונטית יותר ללומדים באמצעות שימוש בכלים המוכרים להם מחיי היומיום שלהם, כמו רשתות חברתיות, בלוגים, משחקי מחשב ועוד. בנוסף, לשימוש בטכנולוגיה יש יתרונות פדגוגיים משמעותיים המאפשרים לחקור עולמות רחוקים שאין גישה ישירה אליהם, לתרגם רעיונות מופשטים למצבים קונקרטיים באמצעות הדמיות ומשחקים שונים ולתקשר עם אחרים - תלמידים ומומחים כאשר התקשורת המידית והישירה אינה אפשרית.

בקישורים הבאים תמצאו כמה דוגמאות לפעילויות לימודים מתוקשבות, המיישמות פדגוגיה חדשה:
תהנו!

יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום שני, 13 בדצמבר 2010

מערכת החינוך באשדוד צועדת למאה ה-21

מדוע יש צורך להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21?
ההתפתחויות הטכנולוגיות והשינויים שאנו חווים במאה ה-21 ובמיוחד החדירה של טכנולוגיות המידע והאינטרנט, יצרו שינויים בכל תחומי החיים: הכלכלה והתעסוקה השתנו, העולם הפך להיות "כפר קטן" אך גלובאלי, הקשרים בין אנשים קיבלו מימדים חדשים, ועוד. המחקר וההתנסות מלמדים כי השתנו גם התהליכים החברתיים וכי שינויים מתחוללים גם בדפוסי החשיבה וההבנה של בני האדם. בעקבות כל אלה גם תפקידיהם של של בית-הספר והמורים השתנו, ומערכת החינוך נדרשת להתמודד עם אתגרים ותביעות חדשים. יחד עם זאת, יישום רעיונות חדשניים ומודרניים אינו בא על חשבון התפקידים המסורתיים של בית הספר: לשמר את המורשת, ליצור קהילה בעלת ערכים משותפים, לגבש תחושת שייכות והזדהות וכמובן לחתור למצוינות ולהגיע להישגים. מערכת חינוך המעוניינת להישאר רלוונטית ולהידבר עם תלמידיה חייבת אפוא לבנות תכנית המעצבת את דרכה מחדש. מהי התכנית? עם אלו בעיות היא מבקשת להתמודד? מהן המשמעויות של התאמת מערכת החינוך למאה ה-21? בבלוגים הקרובים אתייחס לשאלות אלה ואנסה להשיב עליהן ואף אצביע על הנעשה בעירנו בתחומים אלה.

איך עושים זאת? - פדגוגיה חדשה!
מערכות חינוך המבקשות להיות חדשניות, צריכות להיות בעלות יכולת לפתח פדגוגיה חדשה. זוהי פדגוגיה המשלבת את הטכנולוגיה בלמידה ובהוראה, נותנת לתלמידים כלים להתמודד בהצלחה בעולם החדש ובו זמנית מחנכת לערכים ובונה חברה בריאה ומלוכדת. הפדגוגיה החדשה בנויה על התנסות בתהליכי למידה משמעותית המאפשרים לפתח אצל הלומדים מיומנויות הנדרשות בעדן הנוכחי כמו: עיבוד מידע והפיכתו לידע, עבודת צוות, יכולת לפתור בעיות ועוד. מורים העושים שימוש בפדגוגיה חדשה יוצרים שעורים מגוונים, מעניינים ואקטואליים, המשלבים חומרים רלבנטיים לתלמידים. כך הם תורמים להעלאת ההישגים, ליצירת מוטיבציה ללמידה, לפיתוח אישי, ליצירת עניין בלימודים, למתן ביטוי אישי וחברתי, ועוד. שילוב של תקשוב (תקשורת באמצעות מחשבים) בתהליכי הלמידה מאפשר ללמוד הן בין כתלי בית הספר אך גם מחוצה לו, בבית - מכל מקום ובכל זמן, באופן עצמאי ובקצב אישי, להסתייע בסרטים, באתרים ובמאגרי מידע המייצגים את הידע האנושי במיטבו. אפשר להיות בקשר עם מומחים בארץ ובעולם, לגשר בין תרבויות, ואולי אף לצמצם חילוקי דעות. זוהי למידה מרחיבת אופקים, היא מעמיקה ואיכותית יותר וגם מאפשרת לתת מענים מגוונים לשונות שבין הלומדים. כדי לחולל את התהליך, הצוותים החינוכיים נדרשים לאמץ סביבות למידה מתקדמות, ולהתמקצע. או אז נגרם מהפך בחיי ביה"ס: נפתחים בו ערוצי תקשורת שלא היו קיימים ונבנים קשרים חדשים בין הקהילה לבין מערכת החינוך (ראו לדוגמא את הבלוג הזה). התדמית של בית-הספר הנתפס ע"י התלמידים כמוסד ארכאי משתנה וניתן ולהעלות את המוטיבציה שלהם ללמידה. עם זאת שילוב מתקדם של טכנולוגיות מידע בחינוך דורש הקמת תשתיות, השקעה בהכשרה של כוחות הוראה, ויצירת תכניות ותהליכי הטמעה בגישה מערכתית.

אז מה עשינו באשדוד בתחום זה?
עירית אשדוד היתה בין הערים הראשונות להכיר בצורך זה ולפעול לבניית תשתיות שיאפשרו קידום הרעיונות החדשניים והשיטות המתקדמות. החל מתשס"ט הוחל בהפעלת תכנית יישומית. תקציב החינוך העירוני כלל הקצאות לשיפור מערך ההוראה וסביבות הלמידה בבתי הספר, אשר החלו להטמיע תהליכי תקשוב וטכנולוגיה. תודות להשקעות אלו, להתארגנות הטובה של המערכת ולעשייה בתחום, יכלו בתי הספר שלנו להפעיל בזמן מבצע "עופרת יצוקה" מערך של ערוצים מתוקשבים, שסייעו לקיים למידה ונתנו מענה לתלמידים, מורים והורים בזמן שגרת החרום.

לנוכח התנסות מוצלחת זו הוחלט עם שוך האש להרחיב את התהליך ולבנות תכנית תקשוב עירונית, רב שנתית וכוללת למערכת החינוך. הנהלת העיר קבעה מדיניות עירונית הרואה בקידום מערכת החינוך אתגר חיוני וראשון במעלה, והיא משקיעה משאבים רבים בתכנית ובקידומה. התשתיות שודרגו עוד והנושא קיבל עדיפות: המנהלים בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים והמורים הוכשרו להפעיל הוראה משולבת טכנולוגיה בשיעוריהם, מערך הניהול הבית ספרי התמחשב, הכתות צויידו בעזרים ובכלים מתקדמים, הוקמו אתרים בית ספריים פעילים והדרכה נכנסה לפעולה. לבתיה"ס הוכנסו כמה תכניות חדשניות שהתקבלו בהתלהבות על ידי תלמידים, הורים, מורים ומנהלים, שהרחיבו עוד יותר את מעגל הפעילים בסביבה הדיגיטאלית. התכנית מנוהלת במשותף ובתיאום עם הפיקוח הכולל והמקצועי של משרד החינוך וכן תוך כדי התייעצות עם מומחים.
כל הפעולות וההשקעות יצרו במערכת החינוך בעיר שינוי מבורך וכבר עתה ניתן לקבוע כי העיר אשדוד הינה אחת הערים המתקדמות ביותר בארץ בתחום זה. בבתי הספר ניתן לראות את התוצאות: ההוראה המתוקשבת גרמה לשינוי התנהגותי בקרב מורים ותלמידים, המוטיבציה ללמוד וללמד עלתה, יש יותר עניין ורצינות בלימודים, ההישגים, האקלים הבית ספרי ורמת המשמעת השתפרו. ואכן, הישגי העיר זוכים להכרה ושבח של הפיקוח המקצועי ושל אנשי החינוך באקדמיה כאחד, ומספר בתי"ס בעיר גם צויינו כמצטיינים בקנה מידה ארצי ומחוזי. כתוצאה מכך גם יוכנסו בתמיכת העיריה והפיקוח תוך שנתיים כל בתיה"ס היסודיים בעיר למסגרת התכנית הלאומית לתקשוב ומספר בתי ספר - שהראשון בהם הוא בית הספר "אשכול" - יבחרו להיות בתי ספר מדגימים בארץ.

יהודה פרנקל
הממונה על החינוך