יום ראשון, 10 באפריל 2011

מסיכון לסיכוי - התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון

התקופה שבין הלידה לגיל שש, הינה התקופה המשמעותית ביותר בהתפתחות הילד, בה נרכשות מיומנויות קוגנטיביות, מוטוריות, רגשיות וחברתיות, המשפיעות על יכולת של הילד  להשתלב במערכת החינוך בעתיד, בפרט, ועל יכולתו לתפקד בחברה ולתרום בה בכלל.

רבים מההורים מעוניינים לתרום להתפתחות ילדיו ולתמוך בה, אך מההורים רבים נבצר הדבר, עקב התמודדותם עם קשיי פרנסה, הגירה, חולי והתפתחות לקויה של ילדיהם.

ממשלת ישראל זיהתה בעיה זו ופעלה להקמת ועדה שמיד, ועדה ציבורית רב שנתית לבדיקת מצבם של ילדים ונוער בסיכון ובמצוקה ולטיפול בנושא זה.

עיריית אשדוד, מתוך התקציב הכללי, החליטה לעשות העדפה מתקנת בגיל הרך בגין האמונה כי טיפול בבעיות של ילדים בגיל הרך הנמצאים בתחילת דרכם, היא קלה ונגישה יותר מטיפול בבעיות אצל ילדים בגילאים בוגרים יותר, להם ייתכנו בעיות וקשיים גדולים ומורכבים יותר.

מיפוי עירוני המבקש לבחון את מצב הילדים המאותרים בסיכון בגיל הרך נערך באשדוד בתחומים הקשורים לבעיות במשפחה וטיפול בילד, בעיות בתפקוד הילד בתחום הרגשי והחברתי ובעיות בתפקוד הילד בתחום ההתפתחותי והלימודי.

נתוני המיפוי נלמדו ונבחנו על ידי ועדת היגוי עירונית לגיל הרך, המורכבת מאנשי מקצוע מתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות והקליטה, ובהתאם לנתונים אלו, נבנה מערך רב שנתי של שירותים ותוכניות התערבות לטיפול בילדי הגיל הרך ובהוריהם בקהילה בהשקעה תקציבית נכבדת של כשני מיליון ש"ח תוך התייחסות לרב תרבותיות בעיר.

בימים אלה, אנו נמצאים בתהליכים מואצים של הקמת והפעלת כלל התכניות בעיר.
ביניהן התוכניות הללו:
• איתור ילדים עם חשד להפרעות קשב וריכוז בגיל הגן והקמת מערך טיפול תומך.
• תכניות תגבור והעשרה - המשחק ככלי לקידום התפתחותי.
• קריאה לקריאה - תכנית התערבות לשיפור המיומנויות המילוליות והגרייה השמיעתית.
• תכנית לצמצום מספר הילדים בסיכון הנשארים שנה נוספת בגן חובה.
• תכנית האתגר - הדרכת הורים וילדים.
• מועדונית טיפולית לילדים בגיל הרך.
• דלת פתוחה להורים לילדים בסיכון התפתחותי בגיל הרך.
• טיפולים קבוצתיים להורים.
• ועוד.

התכניות שנבחרו משקפות את שאיפתם של אנשי המקצוע באשדוד לטפל בילדים בסיכון בגיל הרך תוך שילוב של תכניות טיפוליות במסגרות חינוכיות בגיל הרך וזאת על מנת להגביר את הפעילות המניעתית ויישום תכניות שפותחו בשנים האחרונות והמשקפות גישות טיפוליות עדכניות, תוך איזון בין הגורמים השונים העוסקים ומטפלים בגיל הרך.

בבלוגים הבאים אעסוק ואפרט את הנעשה בגילאים יותר מאוחרים במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון.

כולי תקווה כי נשכיל לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולטפל מבחינה מערכתית-שורשית בבעיות הרגשיות והאחרות שיש לילדים נורמטיבים באשדוד כמו בכל הארץ, וכי בשנים הבאות נהיה שותפים להצלחת התוכנית בגיל הרך כאשר יהפכו הילדים לתלמידים בבתי הספר היסודיים ואזרחים צעירים – בריאים, חזקים ומעורבים בקהילה.

אנחנו נערכים כך שהתוכנית תנוצל בצורה הטובה ביותר.

בברכה,
יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום ראשון, 13 בפברואר 2011

מתמטיקה באשדוד - למה? איך? ולאן?

למעלה משני עשורים רווחת בארץ אי שביעות רצון מהישגי מערכת החינוך במתמטיקה.
מבדקים ומבחנים לאומיים ובינלאומיים מצביעים על כך שישראל מצויה במגמת ירידה בהישגים, מאז שנות ה- 60, במקצועות חשובים כמו; הבנת הנקרא, אנגלית ומתמטיקה. בעיה זו אינה ייחודית ליישוב מסוים בארץ ולא פסחה גם על אשדוד.

מתוך סל הידע לו נדרש אדם בוגר, מתמטיקה היא מרכיב ידע בסיסי. לכן, מערכת החינוך בישראל מתמקדת במתמטיקה, מחייבת כל תלמיד בביה"ס ללמוד מתמטיקה ולסיים בהצלחה את בחינות הבגרות במתמטיקה, במינימום 3 יחידות לימוד (יח"ל).

נכון לשנת הלימודים תשע"א, הנתונים מצביעים על כך, שבעיר אשדוד כ- 60% מהתלמידים לומדים ברמה הבסיסית של 3 יח"ל במתמטיקה והשאר, כ- 40%, לומדים ברמות הגבוהות של 4 ו-5 יח"ל במתמטיקה.

למתמטיקה חשיבות רבה בחיינו:
• מתמטיקה היא כלי עזר וידע הכרחי, המשמש אותנו בשגרה, בכל תחום, בכל מקום, בכל עת ובכל גיל.
• מתמטיקה היא מרכיב הכרחי בתעודת בגרות. בלעדיה, התלמיד אינו זכאי לתעודת בגרות.
• מתמטיקה ברמה גבוהה (4 ו-5 יח"ל) מאפשרת לימודים בתחומי הטכנולוגיה ומדעי הטבע והחיים.
• מתמטיקה פותחת בפנינו אפשרויות לתעסוקה, במקומות עבודה יוקרתיים, מובחרים ואיכותיים.
• מתמטיקה מפעילה ומפתחת את המוח והחשיבה. בכך, גם מונעת ניוון המוח, התדרדרותו התפקודית ואובדן כישורים קוגניטיביים ומנטאליים.

לפיכך, שמנו לנו למטרה, לשפר את הישגי התלמידים במתמטיקה, בבתי הספר העל יסודיים באשדוד, בטווח של 3 שנים, כאשר הצבנו שתי מטרות על:
• מתמטיקה לא תהיה הגורם לאי זכאות לתעודת הבגרות.
• לפחות 70% מהתלמידים ילמדו ברמות של  4 ו-5 יח"ל לבגרות במתמטיקה.
  (הממוצע הארצי כיום - 50%).

המציאות של היום שונה מהעבר. לתלמידים תחומי עניין רבים ומגוונים, מתמטיקה אינה אטרקטיבית בעיניי התלמיד בהשוואה לפיתויים הניצבים בפניו, שיטות ההוראה מיושנות אל מול הטכנולוגיה שהתפתחה. כך, שכללי "המשחק" השתנו, וצריך להתאים את השיטה למציאות החדשה.

התחלנו בתהליך שמטרתו לתת מענה לבעיות בשלושה רבדים (נדבכים):
רובד עירוני
הקמת צוות היגוי המבוסס על נציגות מכל בתי הספר העל יסודיים בעיר. מטרתו של צוות ההיגוי לדון בבעיות הכלליות המיוחסות להוראת/לימוד מתמטיקה, להציע מענה לבעיות אלו ולהפיק תוצרים (פעילויות, שיטות עבודה חדישות, אמצעים וכדומה), שייושמו בבתי הספר, ישנו המצב הקיים ויתאימו אותו למציאות הנוכחית, באופן אחיד.
רובד בית ספרי
מתן מענה לבעיות מקומיות, הרלוונטיות לביה"ס, עם צוות המורים למתמטיקה, בניצוחן של רכזות המקצוע והנהלת ביה"ס.
רובד אישי
תצפיות, ליווי, הדרכה והקניית כלים למורים למתמטיקה, בכל בית ספר. התייחסות למקצועיות ולתפקוד המורה בכיתה ומחוצה לה.

אנו פועלים למען שיפור וחידוש אמצעי (עזרי) ההוראה, ניצול המשאבים הטכנולוגיים הקיימים, שיפור דרכי ההוראה, יחס אישי לתלמידים, שילוב התלמידים בהוראה, תגבור וסיוע לתלמידים על פי הצורך ועידוד הצלחה והישגים גבוהים.
נפעל לקיומן של פעילויות חברתיות, בית ספריות ועירוניות, הקשורות במתמטיקה, שמטרתן, להביא להעלאת המתמטיקה על סדר היום ובכך, לייצר סביבת לימוד מעניינת, מושכת, מאתגרת ופורה.

נמשיך לוודא את הצלחת תלמידי העיר הן במתמטיקה והן בכלל מקצועות הלימוד.

יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד

יום חמישי, 6 בינואר 2011

פדגוגיה חדשה

בבלוג הקודם טענתי כי מערכות חינוך המבקשות להיות חדשניות, צריכות לפתח פדגוגיה חדשה. מהי אותה פדגוגיה? השבוע אנסה להבהיר מושג זה ולהמחיש לכם הקוראים מה קורה בכיתה למורה ולתלמיד כאשר עושים בה שימוש.
המושג פדגוגיה חדשה מתייחס לתפיסת למידה שהתפתחה בעשורים האחרונים, הנשענת על התפתחות הידע המחקרי והיישומי בחינוך, פסיכולוגיה התפתחותית, חקר המוח ותהליכי החשיבה ועוד. תפיסה זו מתמקדת בתנאים ההכרחיים ללמידה משמעותית ומדגישה מה עושים התלמידים הלומדים בדרך זו. זאת לעומת הדגש המסורתי בנושא המתמקד במה עושים המורים.
הפדגוגיה החדשה מתייחסת בעיקר לשני היבטים:
1. מהם תחומי התוכן שיש לעסוק בהם בלמידה, מהם הנושאים, המושגים, הרעיונות וכיו"ב.
2. מהם תהליכי ההוראה והלמידה שבהם יש לעשות שימוש, או במילים אחרות: איך יוצרים תהליכי הוראה-למידה של "איך ללמוד" ו"איך לחשוב". למעשה מתייחסת למידה מסוג זה לפיתוח מיומנויות המאה ה-21, שישרתו את התלמיד בעתיד בכל תחומי חייו, בסביבות החיים והעבודה העתידיות.

ההבדל בין פדגוגיה מסורתית לפדגוגיה חדשה:
בגישה המוגדרת כ"פדגוגיה מסורתית" המורה הוא מקור הידע: הוא מלמד והתלמיד לומד. בסביבה הלימודית המסורתית הלמידה ברובה פרונטאלית: תלמידים יושבים מול הלוח, ההישגים הלימודיים נמדדים על פי המבחנים שעיקרם בדיקת היכולת לשחזר את התכנים שנלמדו בכיתה. יש ספרי לימוד, יש דפי עבודה, יש שעורי בית… אך אין הרבה "אור בעיניים". המאפיין העיקרי של פדגוגיה כזאת הוא מוקד האחריות המוחזק בידי המורה. המורה מוביל, התלמיד עושה מה שאומרים לו; המורה אומר מה ילמדו, מתי ילמדו, איך ילמדו, איך תימדד ההצלחה (או הכישלון)... התלמיד ממלא הוראות.
מחקרים מלמדים כי אין תחליף למורה הכריזמטי, המסור והנלהב, היכול לרתק תלמידים, לאתגר אותם, לגרום להם לחשוב ואפילו להשפיע על חייהם. אבל, השאלה היא מהי ערכה של הלמידה בסביבה כזאת? ומה יעשה הלומד עם הידע הנצבר (שאינו עדכני)? והאם הלמידה בדרך זו מכינה את התלמיד לעתיד?

לעומת גישה זו, הפדגוגיה החדשה מאמצת שיטות ודרכי הוראה פתוחות יותר. עם זאת  ובמקביל לשיפור איכותם של תהליכי ההוראה, הפדגוגיה החדשה פועלת להבטחת העמידה בהישגים הנדרשים. היא מתאפיינת בדרגות שונות של גמישות בתהליכי הלמידה ועושה שימוש בשיטות שונות של הוראה, כגון: למידה מבוססת בעיה, למידה מבוססת פרוייקט, למידה התנסותית, למידת חקר וגילוי, ניתוח מקרים וסימולציות, פתרון חידות ועוד. התלמידים הופכים לפעילים בתהליך הלמידה, הם מעורבים, ולוקחים אחריות על הלמידה של עצמם. הם עובדים ויוצרים בצוותים ותוך התבססות על שיתוף פעולה – ממש כמו במקומות העבודה המתקדמים ביותר; הם מחפשים מידע במאגרי מידע באינטרנט ובספריות, מראיינים מומחים, חוקרים ומתעדים. למטרותיהם הם משתמשים בחומרים כתובים (כמו מאמרים, ספרי לימוד, כתבי עת), מצולמים ומוקלטים ואף יוצרים בעצמם. ההישגים הלימודיים שלהם נמדדים באמצעים שונים - החל מעבודות שהם יוצרים, פרזנטציה שהם מבצעים לפני מומחים, וגם באמצעות מבחנים. הבדל חשוב נוסף נוגע בהעלאת המוטיבציה של התלמידים: מאחר שהתכנים הנלמדים רלוונטיים וקשורים לעולמם של הלומדים ומזמנים עיסוק בסוגיות ובדילמות אקטואליות, וגם תהליך הלמידה מותאם ללומדים השונים ומזמין שיתוף מערכתי עם הקהילה, תהליך הלמידה יוצר אצל התלמידים מוטיבציה פנימית ועניין, ותורם לפיתוח יכולת הניהול העצמי שלהם.

גם המורים עוברים שינוי: המורים המלמדים באמצעות הפדגוגיה החדשה, הופכים למתכננים ומנחים של תהליכי הלמידה;  הם בונים את תהליך הלמידה וההוראה באופן שיאפשר ללומדים הצעירים להיחשף לידע ולקנותו ממקורות שונים, מגוונים  ועדכניים. במקביל המורים משמשים כמבוגרים מומחים - שהינם בעלי הניסיון והידע. הם מסייעים ללומדים לאתר ולחקור את המידע ולעבדו בתהליכים מתוכננים ומגוונים לתובנות ודעת. הם בעצמם הופכים ללומדים המקיימים למידה אפקטיבית במסגרת צוותי מקצוע ועוסקים בפיתוח תהליכי ההוראה וביישומם.
חשוב לציין כי תהליך למידה המתבסס על הפדגוגיה החדשה יכול להשלים ולהשתלב עם תהליך למידה פרונטאלי מסורתי, הנדרש לעיתים למען הרחבת הידע, וכי כל בית ספר מאמץ רמת שילוב המתאימה לו.

הקשר שבין הפדגוגיה החדשה לתקשוב:
למאפיינם של סביבת הלמידה המטפחת תהליכים כאלה חשיבות מרובה. בנוסף לאקלים תומך ומכבד את כל באי בית הספר סביבה נקייה, נאה ומטופחת; נגישות למשאבי למידה ועוד, הסביבה הלימודית החדשנית כוללת גם טכנולוגיות מידע ותקשורת המהווה תשתית מצויינת ליישום פדגוגיה חדשנית.
לתקשוב יתרונות רבים היכולים לסייע במימוש הפדגוגיה החדשה: הטכנולוגיה היא דינאמית, מעודכנת, אינטראקטיבית ובעלת קישורים רבים. סביבת למידה המשלבת טכנולוגיה מעשירה את מקורות המידע ומאפשרת לעדכנם, מרחיבה את  האמצעים והכלים לעיבוד המידע ומגוונת אותם. הטכנולוגיה גם מעשירה את האפשרויות לייצוג למידה וידע - ניתן לעשות שימוש בריבוי מדיות (סרטונים, קטעי אנימציה, מוסיקה והרצאות מוקלטות וכד') ובכך לתרום לעיצוב ההתנסויות של תלמידים ומורים כאחד. השימוש בטכנולוגיה יכול להפוך את הלמידה גם לרלוונטית יותר ללומדים באמצעות שימוש בכלים המוכרים להם מחיי היומיום שלהם, כמו רשתות חברתיות, בלוגים, משחקי מחשב ועוד. בנוסף, לשימוש בטכנולוגיה יש יתרונות פדגוגיים משמעותיים המאפשרים לחקור עולמות רחוקים שאין גישה ישירה אליהם, לתרגם רעיונות מופשטים למצבים קונקרטיים באמצעות הדמיות ומשחקים שונים ולתקשר עם אחרים - תלמידים ומומחים כאשר התקשורת המידית והישירה אינה אפשרית.

בקישורים הבאים תמצאו כמה דוגמאות לפעילויות לימודים מתוקשבות, המיישמות פדגוגיה חדשה:
תהנו!

יהודה פרנקל
הממונה על החינוך באשדוד